"יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ" (בראשית פי"ח פסוק ד).

יסוד מצות הכנסת אורחים נלמדת מאברהם אבינו| כתב החפץ חיים בספרו "אהבת חסד" (חלק ג' פ"ב) וז"ל: הנה ראה ראינו, שהתורה הרחיבה לספר בענין הכנסת אורחים של אברהם אבינו, איך היתה בכל פרטיו, מה שלא מצינו כן בכל חלקי התורה, שקיים אברהם אבינו, שספרה רק בדרך כלל שקיים כל התורה, ואמרה (בראשית כ"ו, ה'): "עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי". ואילו הכנסת אורחים, שהיא גם כן בכלל מצות (דברים כ"ח, ט'): "והלכת בדרכיו" – שהוא לגמול חסד ולהיטיב לזולתו – בארה התורה ברחבה. שמע מינה, שכוונת התורה להורות לנו ללמוד מאבינו הזקן, איך להתנהג עם האורחים. [ועיין בתורת האשם (לבעל התוספות יום טוב כלל ו סימן ט"ו אות ג') על מה שכתב הרמ"א שאפשר להקל במליחת בשר משום כבוד שבת ואורחים, וז"ל: וטעמא דכבוד אורחים מרובה כל כך שיהא שקול לענין זה ככבוד שבת דכבוד שבת מדברי קבלה ילפינן, וקראת לשבת עונג והכנסת אורחים נמי אסמכינהו אקרא דכבוד אורחים של אברהם אבינו ע"ה עכ"ל].

וכתב הגאון רבי חיים פלאג'י זצ"ל בספרו "תוכחת חיים": יתאמץ האדם ויקבל האורחים בסבר פנים יפות וגדולה מצוה זו שמצינו שנשתבח בה האדם הגדול בענקים, זה אברהם אבינו ע"ה, כמבואר בפסוקי פרשת וירא. ויש חיוב לכל אדם לקיים המצוה, דהוי בכלל מצות עשה של צדקה וגמילות חסדים. וכיון שכך, ראוי שיהיה בכל מדינה ובכל עיר, מקום קבוע בבתים ובחדרים שיכניסו שם האורחים הבאים מחוץ לעיר שיהיה להם מקום ללון.

מעלת מצוות הכנסת אורחים | אמר רב יהודה אמר רב "גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני שכינה". והוא אחד משישה דברים שהאדם אוכל מפירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא (שבועות לה: שבת קכז.). ובזכות מצוה זו מתכפרים עוונותיו (עי' רש"י חגיגה כז. ד"ה מכפר). וכל הזהיר במצוה זו זוכה להיפקד בבנים, וכן מצינו באברהם אבינו, ובאשה השונמית שנפקדו לאחר הכנסת אורחים (ספר כד הקמח ערך אורחים, וכ"כ בספר מגיד משרים פרשת וירא, דבש לפי אות ה שכ"ה בתנחומא). והמחזיק במצוה זו נוחל שני עולמים, העולם הזה והעולם הבא, שכן מצינו בישעיה הנביא שאמר (פרק נח)  "הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית וגו' אז יבקע כשחר אורך ונחך ה' תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמותיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו  (שם) .

לעניים ולעשירים | מצות הכנסת אורחים שייכת גם בעשירים ומכובדים שבאו בצל קורתו, וצריך לקבלם בסבר פנים יפות ולנהוג בהם כבוד, ולהכין תפנוקים עבורם, אבל הכנסת עניים בכלל צדקה היא (ספר מהרי"ל ליקוטים אות ס'). וכוונתו לומר שנוסף על מצוות הכנסת אורחים מקיים אף מצוות צדקה,

יהי ביתך בית ועד לחכמים| שנינו במסכת אבות (א-ד): "יהי ביתך בית ועד לחכמים". לכאורה לומדים מכאן שעל הבית להיות פתוח דוקא לחכמים ולא לכל אדם, היתכן?!  וביאר רבי מאיר חדש זצ"ל (בספר "המאיר" ח"א): על ביתך להיות פתוח לרווחה, וכל מי שנכנס לביתך. יחכים. שכך היה ביתו של אברהם אבינו. שהיה פתוח לארבע רוחות השמים, וכל מי שנכנס בו החכים ולמד מפי אברהם לברך למי שמשלו הוא אוכל.

יקבל את האורחים בשמחה| אם יש כעס וצער בלבו של המארח מחמת איזו סיבה, ישתדל להסיר את הכעס מליבו, ואל יראה בפני האורח אלא פנים שוחקות, לבל יחשוב האורח שבשבילו פניו רעים. וידוע מאמר רבותינו זכרונם לברכה (ב"ב ט, ב), שהנותן צדקה לעני מתברך בשש ברכות, והמפייסו מתברך באחת עשרה ברכות. ולעולם אל יזוז ממחשבתו גדל המצוה וגדל שכרה, למען לא יכבד עליו ויעשה בחיבה יתרה. ובפרק הנסיעה הענק יעניקנו צידה לדרך כברכת ה' אשר נתן לו, וילוהו וילך לו, ובזה יברך ה' חילו: (פלא יועץ ערך אורחים).